יָדַ֙עְתָּ֙ אֶת־אַבְנֵ֣ר בֶּן־נֵ֔ר כִּ֥י לְפַתֹּתְךָ֖ בָּ֑א וְלָדַ֜עַת אֶת־מוֹצָֽאֲךָ֙ וְאֶת־מבואך [מ֣וֹבָאֶ֔ךָ] וְלָדַ֕עַת אֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר אַתָּ֖ה עֹשֶֽׂה׃
דו קענסט אַבֿנר דעם זון פֿון נֵרן, אַז דיך צו פֿאַרנאַרן איז ער געקומען, און געװאָר צו װערן װוּ אױס און װוּ אײַן בײַ דיר, און געװאָר צו װערן אַלץ װאָס דו טוסט.
מלבי"ם
ידעת את אבנר כי בודאי בא על אחד מג' אופנים, א. כי לפתותך בא שתצא אליו ותפול ברשתו, ב. אם לא יעלה זאת בידו על כל פנים בא לדעת את מוצאך ואת מובאך, ושם יפול על מחניך וינצח אותך, ג. אם גם זאת לא יעלה בידו על כל פנים ירויח לדעת כל אשר אתה עושה, שגם על זה יתחכמו האויבים לתור את הנעשה בבית בעלי מלחמתם ואת סודותיהם:
מצודת דוד
ידעת. הלא ידעת את אבנר אשר הוא שונא לך, ולא בא כי אם לפתותך אחר דעתו: